אחרי כמה שעות (בין 4 ל 6) תקבלו הודעה שאת חייבת לחזור בהקדם כי בית מבולגן (כבר?!), אין מה לאכול (יש סיר מרק במקרר...), ילד לא מוכן ללכת לישון (גם אתה לא הייתה רוצה ללכת לישון ב 11 בבוקר) ונגמרו כל הבקבוקים נקיים (ממש אסון! צריך גם לשטוף אותם לפעמים). כמובן שאני מייד מתקשרת לעודד: "תהיה חזק! אני מאמינה שאתה תצליח! יהיה בסדר!" תוך כדי שאני מדברת איתו, עולה חיוך על פניי... זה לא שהוא לא מעריך אותי, להפך, אבל חשוב שהוא יקבל את התמונה המלאה, מה זה להיות בבית עם תינוק.
חזרתי הביתה וקיבלתי קבלת פנים של גיבורה ובקשות לא לעזוב את הבית יותר בשנים הקרובות.
1 comments:
:] "like"
Post a Comment